מברכים " "בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לִקְבּוֹעַ מְזוּזָה" לפני קביעת המזוזה הראשונה.
רבים נוהגים להוסיף גם את ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".
הברכה המרכזית: "בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לִקְבּוֹעַ מְזוּזָה".
- הברכה הנוספת (לאחר הברכה הראשונה): "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה".
- הערה: יש הנוהגים לברך "שהחיינו" רק בבית חדש או כשקובעים מזוזה לראשונה בבית. יש הנוהגים לברך גם בכל מצב, ויש שאינם נוהגים זאת כלל.
- דבר חשוב: יש לברך רק על המזוזה הראשונה שקובעים, אין לברך שוב על שאר המזוזות בבית, אלא אם כן יש הפסקה גדולה בין הקביעות.
אשכנזים: קובעים את המזוזה באלכסון כשראש המזוזה הוא כלפי פנים הבית.
ספרדים: קובעים את המזוזה ישר באותה הדרך בה אנחנו מניחים ספר תורה בארון הקודש.
